ימי ראשון עם אורי על המרפסת I מרכז משאבים

״אתה מבין?&quot; הוא שאל אותי. &quot;כל מה שרציתי במשך מאתיים חמישים ומשהו<br>ימים זה להגיע הביתה. ועכשיו, כשאני פה, אני לא מצליח להיות פה באמת.&quot;<br><br>אורי שב הביתה אחרי מילואים ממושכים ומגלה שמה שהיה פשוט ומוכר נראה<br>לו עכשיו זר לחלוטין. קשה לו לשוב לאינטימיות עם בת הזוג, לשגרת היומיום<br>המשפחתית, לדרישות של מקום העבודה ולציפיות הסביבה, כשהלב והראש עדיין<br>שם, נושאים זיכרונות קשים, מתח ותחושת אשמה. הוא מתקשה למצוא בתוכו<br>חמלה עצמית ותקווה.<br><br>נושאים אלה ואחרים, המוכרים עד כאב לכל מי ששב מהמלחמה ולכל אלה שחיכו לו<br>בבית, נפרשים בסדרת שיחות שבועיות בין אורי לבין מי שהיה המטפל שלו בילדותו,<br>וכעת משמש עבורו כמורה, מדריך וחבר. יחד הם נעים בין החוויות הטראומטיות<br>לרגעי החיים הפשוטים, בין הנכונות לגעת בכאב לבין תחילתו של ריפוי.<br><br>הספר כתוב בטון אישי, כן ואנושי, ומשלב הומור עדין, רגישות ועומק טיפולי. לצד<br>התיאורים הקשים מופיעה אמונה איתנה ביכולת לצמוח, למצוא שפה חדשה של<br>קרבה, ולהפוך את הפצע למקום של חיבור ומשמעות.<br><br>במילים אחרות, זהו סיפור על חזרה — לא רק מהמלחמה, אלא גם אל עצמך, אל<br>האנשים שאתה אוהב, ואל החיים שצריך לבנות מחדש.